זכייה בתחרות מפעל הפיס - חממת העיצוב - והצגת קולקציה בשבוע האופנה קיץ 2020.
אני מרגישה שאנו חיים בסיפו של עידן חדש, בו תרבות הצריכה משתנה ומתאימה עצמה לצרכים הנוכחיים. חזאים טוענים כי אי אפשר להמשיך במצב בו יש סביבנו יותר מדי מהכל. מצב בו בכל עונה מחדש אנו מוצפים באין-ספור אפשרויות. אולי זה בדיוק הזמן לעשות חשבון נפש. עלינו לגלות אחריות לעתיד הסביבה שבה אנו חיים. אך המקצוע שלנו טומן בתוכו קונפליקט, שכן אם נאט, נאבד את הפריבילגיה לייצר כל מה שאנו משרבטים במחברת הסקיצות.
בפאן האישי, השנה האחרונה הפגישה אותי עם עצמי והציבה מולי מראה אינספור פעמים, כשהפכתי סוף סוף לאמא של נורי. לראשונה, אני צריכה לתת את הדעת על השאלות איזו מין אמא אהיה? איך אני רוצה לגדל את הבן שלי? האם אפשר להיות גם אמא וגם בעלת עסק עצמאית? ואני עודני בחיפוש מתמיד אחרי האיזון הנכון.
אני מחליטה שאין מנוס אלא לנווט את המותג שלי דרך הסערה, להעביר אותו את הצמצום הנדרש לפני שפורצים מחדש. אני מתכנסת בסטודיו ומוצאת את התמצית המדויקת שהיא 'קו'.
אני עוצרת, בוחרת לדייק ולצמצם. זאת בכדי להפנות משאבים הכרחיים ליצירת הפריטים הנכונים ביותר, לפתח את הקשר עם הלקוחות ולחזק את הקשר בין הלקוחה ובין הפריטים. הרי בסופו של דבר - גם אחרי שהבגד איננו - הזיכרון והחוויה הם שנשארים ומשאירים את החותם.
